<h1>ספר המקח והממכר לרב האי גאון — השער השמיני מתוך השער הי"ג</h1>
<h2>דף פד:</h2>
השער השמיני קניית מקום והוא על שני דרכים. הדרך הראשון הוא אם החפץ שקנה הלוקח ברשותו של לוקח או בכליו של לוקח בסימטא כמו שתראה אין צריך מעשה אחר כדגר' [פ"ה ע"א] ברשות לוקח כיון שקבל עליו מוכר קנה לוקח. אבל אם הוא בכליו של מוכר אע"פ שקבל עליו המוכר לא הוי כלום שהרי יש שיור ביניהם כליו של מוכר שהחפץ מונח בו. והיכא דאמרינן דאי הוי החפץ ברשותו של לוקח או בכליו של לוקח שקנה הלוקח כיון שקבל עליו מוכר לא שיקבל בלבד אלא עד שיקבל ויפסוק דמים כדג' [פ"ה ע"ב] אמר רבא ת"ש משך חמריו ופועליו לתוך הבית בין שפסק עד שלא מדד בין שמדד עד שלא פסק שניהם יכולים לחזור בהם פירקן והכניסן לתוך ביתו פסק עד שלא מדד אין שניהם יכולין לחזור בהם מדד עד שלא פסק שניהם יכולין לחזור בהם ומדכליו של מוכר ברשות לוקח ל"ק כליו דלוקח נמי ברשות מוכר ל"ק אמר רנב"י בששפכן איקפד רבא מידי שפכן קא תני אלא אמר מר בר רב אשי במסכלי דתומי א"ל הונא בר מר זוטרא לרבינא מידי פירקן קא תני מה לי פסק ומה לי לא פסק א"ל פסק סמכא דעתיה לא פסק לא סמכא דעתיה. והדרך השני הוא אם החפץ ברשותו של מוכר או ברשות שאינו לא למוכר ולא ללוקח אלא לאדם אחר אם קנה הלוקח אותו מקום מבעליו או ששכרו ה"ז קנה כדגר' [פ"ד ע"ב] המוכר פירות לחבירו משך ולא מדד קנה מדד ולא משך ל"ק ואם היה פיקח שוכר את מקומו ואמרינן התם מאי משך נמי דקא תני מרה"ר לסימטא א"ה אימא סיפא ואם היה פיקח שוכר את מקומו ברה"ר ממאן אגר ה"ק ואם ברשות שאינו שלו הם אם היה פיקח שוכר את מקומו.
<h2>דף פו.</h2>
השער השמיני קניית מקום והוא על שני דרכים. הדרך הראשון הוא אם החפץ שקנה הלוקח ברשותו של לוקח או בכליו של לוקח בסימטא כמו שתראה אין צריך מעשה אחר כדגר' [פ"ה ע"א] ברשות לוקח כיון שקבל עליו מוכר קנה לוקח. אבל אם הוא בכליו של מוכר אע"פ שקבל עליו המוכר לא הוי כלום שהרי יש שיור ביניהם כליו של מוכר שהחפץ מונח בו. והיכא דאמרינן דאי הוי החפץ ברשותו של לוקח או בכליו של לוקח שקנה הלוקח כיון שקבל עליו מוכר לא שיקבל בלבד אלא עד שיקבל ויפסוק דמים כדג' [פ"ה ע"ב] אמר רבא ת"ש משך חמריו ופועליו לתוך הבית בין שפסק עד שלא מדד בין שמדד עד שלא פסק שניהם יכולים לחזור בהם פירקן והכניסן לתוך ביתו פסק עד שלא מדד אין שניהם יכולין לחזור בהם מדד עד שלא פסק שניהם יכולין לחזור בהם ומדכליו של מוכר ברשות לוקח ל"ק כליו דלוקח נמי ברשות מוכר ל"ק אמר רנב"י בששפכן איקפד רבא מידי שפכן קא תני אלא אמר מר בר רב אשי במסכלי דתומי א"ל הונא בר מר זוטרא לרבינא מידי פירקן קא תני מה לי פסק ומה לי לא פסק א"ל פסק סמכא דעתיה לא פסק לא סמכא דעתיה. והדרך השני הוא אם החפץ ברשותו של מוכר או ברשות שאינו לא למוכר ולא ללוקח אלא לאדם אחר אם קנה הלוקח אותו מקום מבעליו או ששכרו ה"ז קנה כדגר' [פ"ד ע"ב] המוכר פירות לחבירו משך ולא מדד קנה מדד ולא משך ל"ק ואם היה פיקח שוכר את מקומו ואמרינן התם מאי משך נמי דקא תני מרה"ר לסימטא א"ה אימא סיפא ואם היה פיקח שוכר את מקומו ברה"ר ממאן אגר ה"ק ואם ברשות שאינו שלו הם אם היה פיקח שוכר את מקומו.
